טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (Cognitive behavioral therapy או בקיצור CBT) הוא סוג של טיפול פסיכותרפי ממוקד מטרה ומוגבל בזמן.
בניגוד לסוגים אחרים של פסיכותרפיה, למשל טיפול "מסורתי" (דינמי), שעוסקים בניתוח של חוויות מהעבר, CBT ממוקד יותר בהווה ומכוון לפיתרון בעיות. עוד הבדלים: CBT כולל פעמים רבות משימות למטופל, ולעיתים גם פרוטוקולים שמכתיבים את המבנה של הפגישות הטיפוליות. כלומר, העבודה במפגשים תהיה על נושאים מסוימים, לפי תכנון מסוים מראש, ללא קשר למטפל.
למי מיועד הטיפול?
CBT הוכח כיעיל בטיפול במגוון של בעיות נפשיות, ביניהן: דיכאון, OCD, הפרעות חרדה שונות כמו פוביות, הפרעה פוסט־טראומטית, הפרעות אישיות, והפרעות אכילה. להפרעות מסוימות פותחו טיפולי CBT מיוחדים, והוכשרו מטפלים יעודיים. לכן, אם אתם מעוניינים בטיפול, מומלץ לחפש מטפל שמתמחה באותו תחום.
איך מוצאים מטפלים ומטפלות בבריאות הנפש?וגם: איך מקבלים הפניה? איך קובעים תור? כמה זה עולה? כל התשובות נמצאות ממש כאן |
כמה זמן אורך טיפול CBT?
טיפול CBT לרוב קצר יותר מטיפולים אחרים ואורך כ־12 מפגשים. לאחר תקופה של הפוגה, אם מתעורר צורך, ניתן לקיים מספר פגישות ריענון, שבהן המטופל "חוזר על החומר", או מקבל מענה למשבר נוכחי בחייו.
אז מה זה בתכלס?
כפי שהשם מרמז, יש ל־CBT שני מוקדים:
1. קוגניציה - החשיבה של המטופל
2. התנהגות - המעשים של המטופל.
שתי זרועות הטיפול הולכות לרוב יד ביד. לעיתים מדגישים יותר זרוע אחת, ומתמקדים דווקא בחשיבה, או לחילופין, דווקא בהתנהגות.
אני חושב משמע אני...
מבחינת החשיבה, טיפול CBT מבוסס על הרעיון לפיו הפירוש שאנשים נותנים לסיטואציה מסוימת משפיע על התגובה שלהם יותר מאשר הסיטואציה עצמה. הדברים שהאדם חושב על עצמו, על הסובב אותו - כולל אנשים אחרים - ועל עתידו, מעצבים את הדרך שבה הוא תופס את העולם, מגיב, ומשפיעים על מה שהוא מרגיש. גם כאשר אופן החשיבה בעייתי, ולא משרת את האדם, הוא נוטה לשמור עליו ולדבוק בו. בטיפול עובדים על הבנה של העיוותים בדפוסי החשיבה, ועל השינוי של דפוסים אלה.
בין עיוותי החשיבה הנפוצים, שלרוב עומדים בבסיס של בעיות פסיכיאטריות שונות, ניתן לזהות נטייה להכללת־יתר: השלכה של מסקנות ממקרה אחד לכל המקרים הדומים לו.
עיוות נוסף הוא חשיבה קטסטרופלית: לחשוב תמיד על התוצאה הכי גרועה - עד לרמה הקיצונית ביותר. למשל, אדם שמפחד להיכשל בבחינה. הוא מדמיין תסריט שמתחיל בכך שהוא נכשל בבחינה, ומפליג רחוק הרבה יותר: הוא גם נכשל בקורס, לא עובר את השנה באוניברסיטה, ומפסיד את כל התואר שלקראתו הוא למד. כתוצאה מכך הוא מידרדר כלכלית, המשפחה שלו מזלזלת בו, והוא מתחיל לעבוד בעבודה שמשעממת אותו, או בכלל לא מוצא עבודה.
נשמע הגיוני? זהו מצב שעלול לקרות במציאות, אבל ישנם תרחישים הרבה יותר סבירים. לאדם הבהיר ברור שיש כאן תסריט גרוע הרבה יותר ממה שצפוי לקרות במציאות - שילוב של הכללת יתר וחשיבה קטסטרופלית.
מי אמר שדיכאון זה רק לחלשים?בטח סיפרו לכם או שקראתם כל מיני דברים על דיכאון. אז המומחית שלנו רוצה לגלות לכם את האמת מאחורי המיתוסים |
להתמודד עם הפחדים
הצלחת הטיפול מותנית כאמור בשיתוף פעולה אקטיבי של המטופל. הוא או היא מקבלים משימות, שיעורי בית, שעליהם לבצע. בטיפול בפוביה, פחד ממשהו, נניח מכלבים, בשיטת חשיפה הדרגתית, המטופל יתבקש לרשום את המצבים השונים שמעוררים בו פחד. בשלב הבא, המטופל מתבקש לדרג את המצבים השונים, לפי דרגת הפחד המתעוררת, וליצור היררכיה, סולם של הפחד.
בהמשך, משתמשים בסולם זה כדי לחשוף את המטופל למצבים השונים באופן הדרגתי. מטופל יכול לקבל שיעורי בית, למשל לטייל ברחוב שבו הוא יודע שיש כלבים בחצר. לאחר שבוצעה משימה זו, יעבור המטפל למשימה הבאה בסולם: למשל, לטייל במקום שבו הוא יודע שיש כלבים שמטיילים ברחוב, או משוטטים חופשי. משימות כאלה ניתן להרכיב לפוביות נוספות, וגם בהפרעות נוספות.
